כל קשר קרוב בין גבר לאישה לפני הנישואין הוא פסול מיסודו גם מבחינת עצם הקירבה (כמו שמופיע בקיצוש"ע)
ובוודאי שהוא עלול לגרום לאיסורים חמורים יותר (החל מאיסור נגיעה בכלל ודברים חמורים יותר בהמשך) .
הימנעות מקשרים בין בנים לבנות בגיל הזה עלולה ליצור תסביכים ועיוות רגשי .
כמובן שצריך להקפיד על כל האיסורים הרלוונטיים אבל גם אם זה ידרדר לידי עבירה על איסור נגיעה זהו איסור פחות חמור מהנזקים הנפשיים שהפרדה מוחלטת עשויה ליצור .
בכל מקרה חייבים זוגיות שכזו לפני הנישואין שכן צעירים בחברה הדתית לאומית לא מתחתנים בשידוך כך שיש צורך בתהליך התקשרות לפני כן . לקריאה נוספת – "חברה צנועה מעורבת לכתחילה"
הצעת המשתלמת להצגת הנושא:
בחור יוצא עם בחורה וחש חיבה גדולה אליה, הוא מרגיש צורך להביע את אהבתו אליה באופן פיזי אך כידוע הדבר אסור. הדילמה העומדת בבסיס הדוגמא היא שמצד אחד התורה אוסרת כל מגע בין גבר לאישה לפני החתונה בעוד שכל אדם באופן טבעי מרגיש צורך לגעת באנשים אותם הוא אוהב וככל שאהבתו וקרבתו למישהי גדלה הוא חש צורך פיזי לחוש את קרבתה.
הדרך לתווך אותה לתלמידים:
אציג את סיפור היכרותי עם בן/בת הזוג שלי תוך הדגשת הקסם הגדול והרגשות הסוערים המלווים את הסיפור ואז אגיע לרגע משברי שבו לכאורה התורה מקשה על ההתקדמות בקשר.
