ככלל בדעת הרא"ש ורוב הראשונים, שסוברים שאיסור קול באשה ערווה נאמר לעניין צניעות,
לגבי קריאת שמע הדין תלוי אם הוא מתכוון ליהנות מהשירה, אבל אם אינו מתכוון ליהנות,
משמע שאין איסור לקרוא קריאת שמע. ויש אומרים לפי זה,
שגם אין איסור לשמוע שירה של נשים כאשר אין מתכוונים ליהנות ממנה.

כתב אשכול (הל' תפילה וק"ש עמ' 15): "ויש מי שאומר שמותר לקרות ק"ש
אף כששומע קול זמר של אשה ורואה שערה אם אינו מכוון להנות ממנו,
ולא אתמר בגמ' לענין ק"ש קול באשה ושער באשה, אלא לאסור להנות בקולה ושערה של ערוה.
ולא משמע הכין בגמרא". וכ"כ רבינו יונה בספר היראה (אות רלח): "אל תשמיע לאזניך במתכוין קול אשה משוררת,
כי קול באשה ערוה". כ"כ בספר החינוך קפח: "ואפילו לשמוע קולה לכוונה שיהנה בה אסור".
וכך מדוייק מהמאירי ברכות כד, א: "ובאשה אחרת אפילו באצבע קטנה כל שהוא מכווין לראות או לשמוע
אסור בכל שעה להסתכל בה ולשמוע קולה".

וכן דעת כמה אחרונים, כ"כ במאמר מרדכי עה, ד: "ונראה לפענ"ד דבעלמא אינו אסור אלא כשמסתכל ושומע בכוונה
ומתכוין ליהנות בה, כדמשמע בטור אבה"ע סימן כא, וברמב"ם פכ"ח מהל' איסו"ב שכתבו
והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכווין ליהנות בה כמו שמסתכל במקום התורף
ואפילו לשמוע קול ערווה או לראות שערה אסור ע"כ. ומשמע בהדיא דקול ושיער דומיא דאצבע קטנה,
ומה להלן דווקא בכוונה, ה"נ בקול ושיער. ואדרבא משמע מלשונו דקול ושיער קילי טפי.
ומאחר שכן כל ששומע הקול לאונסו או רואה שערה ראיה בעלמא שלא ליהנות שרי".
וכ"כ כוכבא דשביט ברכות כד, א: "ולענ"ד דבעלמא אינו אסור אלא במתכווין לשמוע ולהנות בה דווקא,
כדמשמע מדברי הרמב"ם פכ"א מהל' איסו"ב, אבל שמיעה בעלמא ולא יהיב דעתיה מותר,
ומאן דס"ל דבענין ק"ש אתמר, היינו אפילו בשמיעה בעלמא אסור".
וכ"כ המקנה (קונ"א אבה"ע כא, ד): "אך לפי מה שכתב הבית יוסף באורח חיים בשם תר"י
שהיינו כשהוא מכוין לשמוע או להסתכל, אבל בשמיעה בעלמא ליכא איסורא".
וכך נראה מספר דברי חפץ (מובא בשדי חמד מערכת קו"ף, כלל מב).

בדומה לדברים הללו כתב תר"י (ברכות יז, א מדפי רי"ף 'ערוה'): "ואפילו בשעה שמנגנת
אם הוא יכול לכוין בלבו לתפלתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לבו אליה מותר ואין לו להפסיק קריאתו
וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה אבל בראייה בעלמא מותר". וכמה אחרונים העתיקו דבריו,
כ"כ עולת תמיד עה, ה; שועה"ר עה, ו; מטה משה א, צח; פקודת אלעזר עה;
שתילי זיתים עה, ז; כף החיים עה, כו; וקצשו"ע ה, טז.

אמנם נראה שגם דברי המתירים לא נאמרו אלא כאשר הוא יושב בביתו ושומע שירה מבית אחר,
או שהלך לעסקיו ונקלע למקום שהוא שומע שירה. אבל להשתתף באירוע שבו מופיעה זמרת,
לא דיברו, מפני שכל האירוע מכוון לשמיעת קולה.

לדעת האוסרים ראה כאן