בעת מלחמת אנטאקיה שהחלה בשנת 1021 ונמשכה שבעה שנים,
נרדפו ונהרגו הרבה דרוזים מונותיאיסטים,
חלק מהדרוזים התחבא וברח למקומות שונים .
מצוין שבין אלה שברחו היו שני אחים שהאהבה בניהם הייתה כה גדולה.

שני האחים ברחו לכיוון ההרים המושלגים במנוסתם
השאירו מאחוריהם עקבות בולטים  וברורים לעין
דבר שסייע לחיילים הכופרים שרדפו אחריהם לזהות  את דרך מנוסתם .
שני האחים החליטו ללכת אחד אחרי השני,
כך שהשני ידרוך בדיוק לפי העקבות של הראשון
כדי להטעות את הרודפים ולגרום להם לחשוב שהבורח הנו אדם אחד ולא שניים.
כך, שאם החיילים הרודפים ייתפסו אותם יהרגו אח אחד בלבד ,והשני יישאר בחיים.

אחרי הליכה מתמשכת של האחים הגיעו לביתו של השליט הצדיק
ראפע אבן אבי אליל שסייע להם להתחבא בביתו למרות הסכנה הכרוכה בכך לו ולבני ביתו .
כפי שצוין, לא עבר הרבה זמן עד שהגיעו החיילים הרודפים אל מקום מחבוא האחים ,
חשבו אכן שמדובר באדם אחד ויחיד שמתחבא בתוך הבית ולא שניים,
הם בקשו מבעל הבית למסור אותו או לחלופין יהרגו את בנו.

ראפע הצדיק נכנס לבית מבוהל ומבולבל ולא ידע מה עליו לעשות,
אז שמע את  שני האחים מתווכחים בניהם,
כל אחד מהם רוצה לצאת לכנופיית החיילים ולהקריב את עצמו למען אחיו.
ברגע זה, ציינה אשתו של הצדיק:
" אלה שני אחים צדיקים, מתבקש מאתנו להצילם,
האל יתברך שמו שלח אותם אלינו כדי לבחון אותנו".
האישה הוסיפה בלב שבור ועצוב:
"אנו נקריב את בנינו במקומו, שיגמול לנו אלוהים בגן עדן,
צא וציין בפניהם שאין איש כאן ותקריב את הבן שלנו".
ובכך, החליט בעל הבית ואשתו להקריב את בניהם כדי להציל את שני האחים הצדיקים.

מתוך ספר הלימוד של דת ומורשת דרוזית